­

הרשמה לאתר

להמשך תהליך הרכישה עליך להיות רשום באתר

כניסת משתמשים רשומים

שם משתמש (דוא''ל) *
סיסמא *
arrow Iconהתחבר שכחתי סיסמא


הרשמה לאתר


הרשם לאתר על מנת לרכוש תקנים, להרשם להדרכות המכון ולהשאר מעודכן בכל הנעשה בעולם התקינה. לאחר הרשמה תוכל לצפות בתקנים שלך באיזור האישי באתר, לרכוש קרדיט או תקליטורי תקנים ועוד




arrow Iconהרשמה
תקנים בסל הקניות שלך
סה"כ: ש"חלתשלום

מה חדש בתעשייה? תקינה לביצועי אנרגייה של מערכות תעשייתיות

 

מיכל פילוסוף, רכזת תקינה בתחום אנרגייה וסביבה

עד לפני שלושה עשורים נחשב הנפט חומר גלם בעל חשיבות מכרעת להפקת חשמל, ובתחילת שנות ה-70 כרבע מייצור החשמל העולמי התבסס עליו. האמברגו של מדינות ערב על העולם המערבי ב-1973 והשימוש בנפט כמכשיר לחץ פוליטי וכלכלי לצד הצורך במשק אנרגייה יציב, צרבו את המונח "עצמאות אנרגטית" בתודעה העולמית. הדאגה ממצב מקורות האנרגייה המתכלים ומההשלכות הסביבתיות של השימוש בהם, הציבה פתרונות טכנולוגיים לניצול מקורות אנרגייה מתחדשים לייצור חשמל ולשימוש יעיל במערכות הצורכות אנרגייה בראש סדר היום העולמי והיום, יותר מתמיד, "עצמאות אנרגטית" הפכה לשם המשחק.
ישראל, כחלק ממדינות ה-OECD, לוקחת חלק במאמץ עולמי זה וייעול משק האנרגייה הישראלי, על מגזריו השונים, הוא ללא ספק מחויב המציאות.

 
התייעלות אנרגטית – צורך גלובלי ולאומי

על פי הדוח התקופתי של חברת החשמל לשנת 2012, מקורם של 20.8% מצריכת החשמל בישראל הוא בתעשייה ושל עוד 40.2% – במגזר המסחרי. שימוש ארוך-טווח במערכות לא יעילות אנרגטית בארגוני מסחר ותעשייה מוביל לבזבוז מיותר של אנרגייה. הטמעת הכלים שהתקינה מספקת היא שלב ראשון בדרך לחיסכון באנרגייה ולהתייעלות אנרגטית באותם ארגונים המהווים כ-60% מצריכת החשמל של ישראל.

 

ביולי 2010 גובשה על ידי משרד האנרגייה והמים "התוכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית" לניצול יעיל וחסכוני של החשמל המיוצר במשק. התוכנית חרתה על דגלה השגת יעד לאומי של צמצום צריכת החשמל בהיקף של 20% עד לשנת 2020 ושל צמצום פליטות גזי החממה בערך זהה עד לשנה זו.

במסגרת התוכנית בוצע ניתוח היקפי ההתייעלות ברי-ההשגה בכלל המשק, על מגזריו, תוך בחינת פוטנציאל ההתייעלות של מערכות האנרגייה הקיימות בו. מסקנות הניתוח הראו שהשגת היעד הלאומי מותנה, בין היתר, בשינויי רגולציה ותקינה, לצד ביסוס מערך אכיפה מוסדר.

לצד תפקידי התקינה ה"מובנים מאליהם" הקשורים בהבטחת בטיחות ואמינות של מוצרים ושל תהליכים והגנה על הציבור, קובעת התקינה מינוח אחיד ושיטות מדידה אחידות, עוזרת בהשוואת ביצועים מערכתיים, דואגת להבטחת תפעוליות-בינית (Interoperability) של מערכות ומסייעת בהטמעת מדיניות ממשלתית.

התוכנית הלאומית הקצתה משאבים לצורך ניסוח תקנות רלוונטיות ולצורך גיבוש תקינה ייעודית מתוך רציונל לבסס את התקנות על תקנים או להפנות אליהם – התקנות תקבענה "מה" והתקנים ינחו "איך". כך, ניתן יהיה להשתמש בכלי שמכונה "תקינה", כדי לאכוף בקלות את דרישות החוק ולעמוד ביעד הלאומי. משרד האנרגייה והמים, הזרוע האמונה על הוצאת התוכנית הלאומית לפועל, יזם הכנה של מגוון תקנים ישראליים בתחום האנרגייה. 

    תקינה ישראלית בתחום התייעלות אנרגטית של ציוד ושל מערכות

אחד התקנים החשובים בתרומה להשגת התייעלות אנרגטית בארגון הוא התקן הישראלי לניהול אנרגייה, ת"י 50001. התקן מאמץ את התקן הבין-לאומי ISO 50001 ומפרט דרישות לבניית מערכת ניהול אנרגייה (לרבות מדידה, התעדה ודיווח, תכן לציוד ותהליכי רכש) בארגון המעוניין להשיג תוצאות התייעלות אנרגטית (ללא קשר לגודלו).

ניהול אנרגייה הוא חלק בלתי נפרד בניהול מערכת תפעולית בארגון ולכן עליו לקבל ביטוי כבר בשלבי הלוגיסטיקה ובהמשך, בניהולו השוטף של הארגון. שמירה על רמת יעילות גבוהה של צרכני האנרגייה המשמעותיים בארגון באמצעות ניהול חכם, תתורגם מיד להפחתה בצריכת החשמל והאנרגייה של הארגון. קיום מערכת ניהול אנרגייה בארגון תאפשר לו לנהל את צריכת האנרגייה באופן מושכל, במטרה להקטינה ולשפר את איכות ביצועיו האנרגטיים מבלי לוותר על מתן מענה הולם לכל צרכי האנרגייה בארגון.

לצד ת"י 50001 בנינו קולקציית תקנים ישראליים שלמה העוסקת בהיבטי אנרגייה של ציוד תעשייתי, של מבנים, של תחבורה ועוד. בסך הכל, קיימים כיום למעלה מ-100 תקנים ישראליים בתחום האנרגייה. חלקם מאוזכרים בתקנות, ובכך קיבלו סטטוס חוקי מחייב בישראל, וחלקם נמצאים בהליך לקראת הפיכה לתקנים מחייבים באופן דומה.

  התקנים הרלוונטיים למערכות תעשייתיות נחלקים ל"תקני ניהול" ול"תקני מערכת" וארגון המפעיל ציוד תעשייתי שישתמש בהם (אפשר גם יחד עם ת"י 50001), יקבל תמונה מלאה לגבי ביצועי האנרגייה של הארגון, על מערכותיו.

תקני הניהול מנחים כיצד לבצע הערכת ביצועים אנרגטיים של מערכות תעשייתיות שונות. מדובר במשפחה של תקנים הדנה במערכות חימום בתהליכי ייצור (ת"י 6177), במערכות שאיבה (ת"י 6178), במערכות קיטור (ת"י 6179), במערכות אוויר דחוס (ת"י 6180) ובמערכות לייצור משולב של חשמל וחום (ת"י 26382). ארבעת התקנים הראשונים מאמצים את תקני ASME הרלוונטיים והאחרון מאמץ את התקן הבין-לאומי של ISO בנושא. התקנים קובעים שההערכה צריכה להתייחס לכל רכיב ולכל מערכת משנה בתוך המתקן התעשייתי. ההערכה כוללת איסוף וניתוח נתוני תכן של המערכות, הפעלתן, צריכת האנרגייה שלהן וביצועיהן. ניתן לכלול בה המלצות לשיפור ניצול המשאבים, להקטנת עלות הייצור ליחידה, לצמצום עלויות מחזור החיים ולשיפור הביצועים הסביבתיים שלהן. בנוסף, התקנים מנחים את המשתמש כיצד להציג את תוצאות ההערכה בדוח הסופי.

 
תקני המערכת מטפלים בהיבטים שונים לצורך ייעול ביצועי האנרגייה של המערכות השונות: 

התקן הישראלי המקורי, ת"י 6176, מפרט דרישות מבנה, דרישות ממערכות הבקרה ומאופן חישוב עומסי החום עבור חדרי קירור והקפאה הפועלים בטווח טמפרטורות שבין º(30-) צ' עד º(12+) צ'. התקן דורש לסמן את תפוקות הקירור ואת מקדמי ביצועי האנרגייה (COP) של מערכות הקירור ואף מספק דוגמה לאופן הצגת הנתונים.

ת"י 13579, המאמץ את התקן הבין-לאומי ISO 13579, כולל שלושה חלקים וחל על כבשנים. בתקן מפורטות דרישות לביצוע מאזן אנרגטי ושיטות למדידת ביצועי אנרגייה של כבשנים להתכת אלומיניום 

(ת"י 13579 חלק 3) ושל כבשני אטמוספירה הגנתית או היגבית (ת"י 13579 חלק 4). המתודולוגיה הכללית מפורטת בת"י 13579 חלק 1 וכוללת שיטות מדידה, חישובים כלליים ודוח הערכה.

ת"י 12759, המאמץ את התקן הבין-לאומי ISO 12759, מפרט סיווג יעילות של מאווררים בטווח ההספקים 0.125 - 500 kW והוא חל הן על מאווררים חשופים והן על מאווררים המשולבים במוצר.

להלן רשימה של תקנים ישראליים רלוונטיים נוספים:


מס' תקן כותרת
401 שיטות לבדיקת ביצועים תרמיים של דוודים לקיטור, למים חמים ולזורמים מעבירי חום בטמפרטורה גבוהה
1676 מתקני הסקה למים חמים
5813 דרוג הביצועים של יחידות לקירור מים באמצעות מחזור דחיסת אדים
1601 חלק 3 תאי תצוגה מקוררים: תאים עצמאיים לשימוש מסחרי – מדד יעילות אנרגטית של מקררים ותאי שירות 
4665 חלק 1 ביצועים של ספקי כוח חיצוניים – שיטות בדיקה וסימון ביצועי אנרגייה
4665 חלק 2 ביצועים של ספקי כוח חיצוניים – דרישות מינימום תקניות לביצועי אנרגייה (MEPS)
60034 חלק 30 מכונות חשמל מסתובבות: רמות נצילות של מנועי השראה, תלת- מופעיים, כלוביים במהירות קבועה (קוד IE)
5484 שנאי חלוקה – דרישות ליעילות אנרגטית ולסימון
6226 משאבות חום בעלות מדחסים חשמליים: דרישות בטיחות ודרישות ביצועים
13256 משאבות חום ממקור מים – שיטות לבדיקה ולדירוג של ביצועים




מתוך ההבנה שמשק האנרגייה הישראלי ממשיך ומתפתח, ומאחר שמחובתו של מכון התקנים לשמור על קצב פיתוח תקינה ישראלית השווה לקצב הפיתוח הטכנולוגי, אנו פועלים לזיהוי החוסרים שעדיין קיימים בתקינה הישראלית ולהשלמתם, תוך עריכת סקרים יעודיים של תקינה בין-לאומית רלוונטית קיימת וכזו הנמצאת בשלבי הכנה, אל מול צפי התפתחות משק האנרגייה בשנים הקרובות. באופן זה אנו שואפים לשמור על חדשנות בתקינה הישראלית. 

מיכל פילוסוף דוא"ל: michal_ph@sii.org.il