שיטת סימון תוכיות
infix notation
דרך ליצירת ביטויים מתמטיים הנשלטת על-ידי כללי קדימת אופרטור ושימוש זוגות של גובלים, כגון סוגריים עגולים, שבה האופרטורים מפוזרים בין האופרנדים, כשכל אופרטור מציין את הפעולה, שיש על האופרנדים או על התוצאות הביניות הגובלות בו.
דוגמות:
1. A מחובר ל-B והסכום נכפל ב-C. החישוב מיוצג על-ידי הביטוי A+B)xC).
2. ו"גם" P והתוצאה של R ו"גם" Q, מיוצג על-ידי הביטוי (P &(Q & R.